<h1>ארחות חיים הלכ' תקיעת שופר סימן א'</h1>
<h2>דף כו.</h2>
כתב הרמב"ם ז"ל מצות עשה של תורה לשמוע תקיעת שופר בראש השנה שנ' יום תרועה יהיה לכם. ושופר זה של ראש השנה צריך שיהיה מן הקרנים החלולים אבל הקרנים שאינן חלולין אין שמם שופר אלא קרן אפי' אחר קדיחתם והחלולים אע"פי שנקראים קרן כשהם מחוברים לאחר תיקונם נקראים שופר מגזרת ברוחו שמים שפרה פי' תקן. וי"מ שופר מלשון שפופרת פי' חלול. כתב הרמב"ם ז"ל ושופר שתוקעין בו בין בר"ה בין ביום הכפורים של יובל הוא קרן כבשי' הכפוף ואפשר לומר כי כוונתו בזה שיכוף כל אחד נפשו ויכוין לבו לעשו' רצון יוצרו. וכל השופרות פסולין חוץ משל כבש לפי דעתו והראב"ד ז"ל חולק עליו ואומר כי המצוה בכפופים אבל אם תקע בשל יעלים יצא ואפשר כי דעת הר"מ אינו אלא למעט של פרה אבל של עז ושל תיש כלן בכלל כבש הן וכן של יעלים ובלבד שיהיו כפופין והילכך דיעבד כשרים. וכן נמי כתב הב' ההשלמה והר"י מקור' ז"ל ואע"פי שלא נתפרש בתורה תקיעה בשופר הרי הוא אומר ביובל והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחדש ומפי השמועה למדו מה תרועת יובל בשופר אף תרועת ראש השנה בשופר.
